היוגה מפרידה את העולם שלנו לדברים שהם כל הזמן משתנים, ולדברים שלא משתנים אף פעם.

לדברים המשתנים בשם אחד קוראים פרקריטי, והוא יכול להיות פעיל מאד ותזיזיתי, רדום עצל וישנוני או מעודן וטהור. אנחנו כוללים בהם את החפצים שסביבינו, הגוף שלנו, ואפילו המחשבות והרגשות שלנו.

לדברים הלא משתנים קוראים פורושה, והם אותו היסוד שאנחנו יכולים למשל לזהות באדם כשהוא תינוק וכשהוא מבוגר למרות שכל נסיבות חייו השתנו, כל תאי הגוף שלו התחלפו, וכל רגשותיו ומחשבותיו הן לא כשהיו כשהוא היה תינוק. ועדיין. אותו אדם.

כשאנחנו מרגישים שיצאנו מאיזון, מרגישים אולי קצת דיכאון, או חרדה או אולי אפילו בקטע טוב, התלהבות היסטרית התרגשות או שלוות על חלל, אנחנו יכולים לתרגל בעזרת ההמלצות של פטנג׳לי והיוגה סוטרה, וללוש טוב את החומר שאנחנו למקום של סטווה- איחוד מאוזן של הניגודים.

פטנג׳לי ביוגה סוטרה מספר לנו איך נראים המכשולים בדרך לאיזון, וטוען שעלינו להתאמן ב״זהות האחת״. יש כאלה שמאמינים שמדובר באופן תרגול מסוג אחד ויש כאלה שמאמינים שמדובר בזהות האחת שבתוכינו, פרקריטי, זו שלא משתנה. בסוטרות הבאות פטג׳לי מציע כמה הצעות לאיך אפשר לעשות כזה אימון, בואו ניקח אחת, וננסה: 36.1 :או התבהרות חסרת צער.

 

בהצלחה!!!!